רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

"זה שיר (ציור) פרידה, אז בואי רק אמרי שלום"...

כשידעתי שאני יוצאת לשנת שבתון, נתתי לפול, בן זוגי אור ירוק למצוא עבודה בארה"ב. למי שלא יודעת, פול הוא רב קונסרבטיבי, יליד ניו יורק. חשבתי שזו תהיה הזדמנות מצויינת עבור כולנו לקחת פסק זמן, לשנות אוירה, להעניק לילדים חווייה בלתי נשכחת ולאפשר לפול להיות בבית, קרוב יותר למשפחה שלו. לפני שלושה שבועות פול חזר מארה"ב עם בשורה משמחת שהוא מצא עבודה כרב בקהילה בפאלם ביץ' שבפלורידה.
אז אנחנו נוסעים. נוסעים לכמה שנים לחוות, להתפתח, ללמוד, לצבור רגעים של ביחד במקום אחר. מאמינה שנחזור בעוד כמה שנים ונמשיך מאותו מקום שבו עצרנו. לבית האהוב שלנו, לאנשים היקרים שאנחנו משאירים כאן, לסטודיו.  

מעל 7 שנים חלפו מאז פתחתי את הסטודיו במתכונתו הנוכחית באירוע חגיגי. מאז צמחתי, התפתחתי, רכשתי תחומי יצירה חדשים, העשרתי את הסטודיו בכמות עצומה של כלים וחומרים, למדתי איך לנהל עסק, העברתי את הידע והאהבה שלי ליצירה למאות ילדות, נערות ונשים. אני מביטה לאחור ומרגישה סיפוק עצום מהדרך שעברתי ומהמקום שהגעתי אליו. וכל זה לא היה קורה ללא האמון של הלקוחות הנפלאות שלי שהגיעו פעם אחר פעם לחוגים שהעברתי, לסדנאות שלימדתי ולסדנאות שאירחתי בסטודיו.
תודה לך : ) 


מאז שנודע לנו על המעבר נכנסתי ל"מוד" של פעילות. כל יום, מהבוקר עד הערב, מלא במשימות שיש לטפל בהן. לסגור דברים כאן ולהתארגן לקראת התחלה חדשה שם. הרגש במצב כזה קצת נכנס ל"מצב טיסה" ולכן הרגשתי שאני מוכרחה לשבת וליצור בכל כל הטירוף הזה. ליצור מעין פרידה (זמנית) מישראל כדי לתת גם לרגש ביטוי. 
את הציור הזה ציירתי כחלק מ life book, הקורס השנתי שאני משתתפת בו, בהנחיית אומנית מגרמניה בשם אנדראה גומל. הוא התאים לי בדיוק לחווייה שמצפה לי. 


מאמינה שהרשומה הבאה תהיה כבר מארה"ב.. 
אחלו לי נחיתה רכה
חיבוקים לרוב, ריקי